זכויות עובדים באונייה מוסדרות בעיקר באמנת העבודה הימית של ארגון העבודה הבינלאומי, MLC 2006. היא מחייבת את בעלת האונייה לממן טיפול רפואי מלא במהלך החוזה, להמשיך לשלם שכר בתקופת מחלה או פציעה שאירעה בעבודה, ולהעניק לפחות 2.5 ימי חופשה בתשלום על כל חודש עבודה. האמנה חלה דרך דגל האונייה ולא דרך דיני העבודה בישראל, ולכן כדאי לדעת מראש מול מי מתבררת תלונה ובאיזה ערוץ. בהמשך מופיעה גם טבלה שמסדרת מי מממן כל זכות.
מה קובעת אמנת MLC 2006
האמנה, שנכנסה לתוקף ב-2013 ואומצה על ידי רוב צי הסחר והשייט בעולם, מכונה לעיתים "מגילת הזכויות של הימאים". היא מאגדת תחת מסמך אחד את מה שהיה מפוזר קודם בעשרות אמנות נפרדות, ומחייבת כל אונייה שמפליגה תחת דגל של מדינה מאמתת. היא בנויה מחמישה פרקים: תנאי כניסה לעבודה, תנאי העסקה, מגורים ומזון, בריאות ורווחה, ואכיפה.
כדאי לקרוא גם: עבודה באוניות שייט: תפקידים, תנאים ואשרות · ביטוח לאומי בזמן עבודה בחו״ל: מה קורה לזכויות בישראל · מס הכנסה וביטוח לאומי על שכר מעבודה באונייה
בפועל יש שני מסמכים שאפשר לבקש לראות עוד לפני העלייה לאונייה: תעודת MLC של הכלי, והצהרה נלווית (DMLC) שמפרטת איך מדינת הדגל מיישמת כל פרק. באוניות מסודרות הם תלויים במקום נגיש לצוות.
דגל האונייה קובע את הדין שחל
זו הנקודה שהכי מפתיעה מי שמתחיל לעבוד בשייט. אונייה היא שטח של מדינת הדגל שלה, ולכן גם אם החברה משווקת את עצמה כאמריקאית או איטלקית, הדגל עשוי להיות של פנמה, מלטה, איי בהאמה או ברמודה. דיני העבודה בישראל, כפי שהם מתוארים גם בערך דיני עבודה בוויקיפדיה, אינם חלים על חוזה כזה אלא אם נקבע כך מפורשות. מה שקובע הוא שילוב של חוק מדינת הדגל, הסכם ההעסקה האישי (SEA), ולעיתים הסכם קולקטיבי של איגוד ימאים.
לפני שנכנסים לפרטי הזכויות, כדאי להכיר את מסגרת העבודה הכוללת: תפקידים, מסלולי קידום והאשרות הנדרשות מרוכזים במאמר על עבודה באוניות שייט: תפקידים, תנאים ואשרות.
ביטוח וטיפול רפואי במהלך החוזה
האמנה קובעת שטיפול רפואי לימאית או לימאי בתקופת החוזה יינתן ללא עלות. זה כולל טיפול על הסיפון, הפניה לרופא או לבית חולים בנמל, ותרופות. באוניות שייט גדולות יש בדרך כלל מרפאה עם רופא ואחיות, וזה אחד ההבדלים המשמעותיים לטובה מול ספנות מסחרית.
חשוב להבין מה הביטוח הזה איננו: הוא לא פוליסת נסיעות פרטית, הוא פועל רק בתקופת ההעסקה, ובמרבית המקרים הוא לא מכסה בני משפחה. גם ההיפך נכון: רוב פוליסות הנסיעות הפרטיות מחריגות עבודה פיזית בשכר ועבודה על כלי שיט, ולכן אין להסתמך עליהן כגיבוי לפציעה תעסוקתית. מי שרוצה כיסוי נוסף צריך לבקש פוליסה שמיועדת לאנשי צוות.
פציעה בעבודה ושכר בזמן מחלה
האחריות של בעלת האונייה חלה על מחלה או פציעה שהתרחשו בין מועד תחילת התפקיד למועד ההחזרה הביתה. היא כוללת שלושה רכיבים: טיפול רפואי, לינה וכלכלה מחוץ לבית עד להתייצבות המצב, ותשלום שכר.
- בזמן שהייה על האונייה: זכאות לשכר מלא כל עוד מי שחלה או נפצע נמצא על הכלי.
- לאחר ההחזרה הביתה: תשלום שכר, מלא או חלקי לפי חוק מדינת הדגל וההסכם, לתקופה של לפחות 16 שבועות ממועד הפציעה או תחילת המחלה. חוק לאומי או הסכם קולקטיבי יכולים להאריך זאת.
- נכות או מוות: תיקון לאמנה מחייב ביטחון כספי שמאפשר תשלום פיצוי לפי החוזה גם אם החברה קורסת.
מה שמכריע בפרקטיקה הוא התיעוד. דיווח על התאונה ביומן האונייה או בטופס הפציעה ביום האירוע, עם שמות עדים, הוא ההבדל בין תביעה שמתקדמת לתביעה שנתקעת.
חופשה, מנוחה והחזרה הביתה
האמנה קובעת מינימום של 2.5 ימי חופשה שנתית בתשלום על כל חודש עבודה, כלומר כ-30 יום לשנה. בשייט נהוג שהחופשה הזו ניתנת בין חוזים ולא במהלכם, ולכן שווה לבדוק בחוזה אם היא משולמת, נפדית, או מגולמת בשכר.
במקביל יש תקרות עבודה ומנוחה: מינימום של 10 שעות מנוחה בכל 24 שעות (בחלוקה לשני מקטעים לכל היותר, שאחד מהם של 6 שעות רצופות לפחות) ולפחות 77 שעות מנוחה בכל שבוע. כמו כן, תקופת שירות רצופה על הכלי אינה אמורה לעבור 12 חודשים, ואחריה קיימת זכות להחזרה הביתה על חשבון החברה, כולל כרטיס טיסה ומזון בדרך.
טבלת זכויות: מי מממן ומה עושים בהפרה
| הזכות | מה היא כוללת | מי מממן | איך לפעול בהפרה |
|---|---|---|---|
| טיפול רפואי על הסיפון | בדיקה, תרופות, מרפאה | החברה | פניה לקצין הממונה, רישום ביומן, תלונה בנוהל הפנימי |
| טיפול בחוף ואשפוז | רופא בנמל, בית חולים, לינה עד להתייצבות | החברה (ביטוח P&I) | לשמור כל קבלה ומסמך רפואי, לדרוש אישור בכתב |
| שכר בזמן מחלה או פציעה | שכר מלא על הכלי, 16 שבועות לפחות לאחר מכן | החברה | פניה בכתב לחברה, ואם אין מענה: לרשות הדגל או לנציג איגוד |
| החזרה הביתה | כרטיס טיסה, כלכלה, העברת ציוד | החברה | פניה לרשות הנמל ולקונסוליה אם נתקעים בחו"ל |
| הגנה מפני נטישה | שכר שלא שולם עד כ-4 חודשים, החזרה והצרכים הבסיסיים | ביטחון כספי מחויב | מימוש הערבות לפי התעודה שתלויה על הכלי |
| חופשה שנתית בתשלום | 2.5 ימים לכל חודש עבודה | החברה | השוואת תלושי שכר לחוזה, דרישה בכתב |
| שעות מנוחה | 10 שעות ביממה, 77 בשבוע | לא כספי (חובת ניהול) | רישום עצמי של שעות, תלונה לבקרת נמל (PSC) |
| גיוס ללא דמי תיווך | איסור גביית תשלום על מצא העבודה | החברה, לא העובד | סירוב לשלם, דיווח על הסוכנות לרשות הדגל |
| פיצוי בגין נכות או מוות | סכום לפי החוזה או ההסכם הקולקטיבי | ביטחון כספי מחויב | ייעוץ משפטי בתחום ימי, תביעה דרך הערבות |
הסכומים והתקופות בטבלה הם מסגרת מינימום משוערת ומשתנים בין מדינות דגל, חברות והסכמים קולקטיביים. הנוסח בחוזה האישי הוא הקובע.
לאן פונים ישראלים בסכסוך עם המעסיק
הסדר הפעולה חשוב, כי רוב הגורמים החיצוניים ישאלו קודם כל אם מומש הנוהל הפנימי.
- נוהל התלונות על הכלי: כל אונייה מחויבת בנוהל כתוב, בדרך כלל דרך הממונה ישירות ואז רב החובל. כדאי להגיש בכתב ולשמור עותק.
- מחלקת הצוות של החברה: פניה מתועדת למשרדי החברה, לרוב בלשכת ה-Crewing או ה-HR.
- רשות מדינת הדגל: כתובת הפניה מופיעה על תעודת ה-MLC. זו הכתובת המחייבת מבחינה משפטית.
- בקרת נמל (Port State Control) ונציגי איגודי ימאים בנמל: מפקחי נמל ונציגי איגודים בינלאומיים מוסמכים לעלות לכלי ולבדוק תלונות, כולל שעות מנוחה ושכר.
- הקונסוליה הישראלית במדינת הנמל: מסייעת במצבי מצוקה, דרכון, או היתקעות בחו"ל, ולא בתביעות כספיות.
- בישראל: רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה לנושאי ימאות ותעודות, איגודי ימאים וקציני ים דרך ההסתדרות, ועורכי דין המתמחים בדין ימי. כדאי גם לבדוק מול הביטוח הלאומי מה מצב הרצף והביטוח בתקופת החוזה בחו"ל.
מה לבדוק בחוזה לפני שחותמים
- דגל האונייה ושם הבעלים הרשום, לא רק שם המותג המשווק.
- משך החוזה, תקופת הודעה מוקדמת לכל צד (מינימום של שבעה ימים לפי האמנה) ומה קורה בסיום מוקדם.
- הגדרת השכר: בסיס, שעות נוספות, תשרים ועמלות. סף השכר הבינלאומי המומלץ לימאי מוסמך מתעדכן תקופתית ועומד בשנים האחרונות על סדר גודל של כמה מאות דולרים לחודש כבסיס, לפני תוספות.
- האם קיים הסכם קולקטיבי ואיזה, ואיזה פיצוי נקבע לנכות ולמוות.
- מי מממן את התעודות: בדיקה רפואית ימית, קורס בטיחות בסיסי, ויזה. בחלק מהמקרים ההוצאות האלה על העובד באופן חוקי, בשונה מדמי תיווך.
- אשרות הכניסה הנדרשות, שנבדלות מאשרת עבודה רגילה. סקירה של ההיגיון הכללי מופיעה במאמר אשרת עבודה בחו״ל: איך זה עובד ומה צריך להכין.
שאלות נפוצות
האם ביטוח נסיעות פרטי מכסה פציעה בעבודה על האונייה?
בדרך כלל לא. רוב פוליסות הנסיעות מחריגות עבודה בשכר, עבודה פיזית ועבודה על כלי שיט. הכיסוי הרלוונטי הוא אחריות בעלת האונייה והביטוח הימי שלה. מי שרוצה שכבה נוספת צריך פוליסה שמיועדת במפורש לאנשי צוות.
כמה זמן ממשיכים לשלם שכר אחרי פציעה?
שכר מלא כל עוד נמצאים על האונייה, ולאחר ההחזרה הביתה תשלום לתקופה של 16 שבועות לפחות ממועד הפציעה. השיעור המדויק, מלא או חלקי, נקבע בחוק מדינת הדגל ובחוזה, ולכן שווה לקרוא את הסעיף הזה לפני החתימה.
מותר לסוכנות גיוס לגבות דמי תיווך?
לא. איסור גביית תשלום מהעובד על מצא עבודה הוא אחד הכללים הברורים באמנה. מותר לגלגל על העובד עלויות מסוימות כמו בדיקה רפואית, דרכון או ספר ימאי. בקשה ל"דמי השמה" או "אגרת חוזה" היא סימן אזהרה.
מה קורה אם החברה מפסיקה את החוזה באמצע?
הזכות להחזרה הביתה על חשבון החברה נשמרת, גם בסיום מוקדם וגם במקרה של מכירת הכלי. בנוסף יש להמשיך את תקופת ההודעה המוקדמת שנקבעה בחוזה. אם החברה מסרבת, מופעלת הערבות הכספית לנטישה.
האם אפשר לתבוע בבית דין לעבודה בישראל?
בדרך כלל לא, כי החוזה כפוף לדין מדינת הדגל ולעיתים כולל סעיף שיפוט או בוררות בחו"ל. לפני פתיחת הליך כדאי להיוועץ עם עורך דין שמתמחה בדין ימי ולבדוק מה קובע סעיף השיפוט בחוזה.
לסיכום
הזכויות קיימות ומוגדרות היטב: טיפול רפואי ממומן בתקופת החוזה, המשך שכר במחלה ובפציעה, 2.5 ימי חופשה לכל חודש עבודה, שעות מנוחה מינימליות וכרטיס חזרה הביתה. מה שחסר לרוב הוא שני דברים פרקטיים: לדעת מי מדינת הדגל שאליה פונים, ולשמור תיעוד מהיום הראשון. מי שמחזיק עותק של החוזה, צילום של תעודת ה-MLC ורישום של שעות ואירועים, נמצא בעמדה אחרת לגמרי כשמשהו משתבש.
