ישראלים שמחפשים עבודה בבריטניה אחרי ברקזיט נעים כמעט תמיד במסלול אחד: Skilled Worker Visa. התנאי הראשון הוא הצעת עבודה ממעסיק שמחזיק ברישיון ספונסרשיפ מרשויות ההגירה, ועליה נבנית מערכת ניקוד שדורשת 70 נקודות, סף שכר שנתי של עשרות אלפי ליש״ט ורמת אנגלית מוכחת. מסלולי הנוער הקצרים של Youth Mobility Scheme סגורים כרגע לישראלים, ולכן מי שעדיין בלי הצעת עבודה מסודרת צריך מסלול אחר לגמרי. להלן הפירוט, העלויות וההשוואה.
מה שינה ברקזיט עבור מועמדים ישראלים
הטעות הנפוצה היא לחשוב שברקזיט פגע רק באזרחי האיחוד האירופי. בפועל הוא יצר מערכת הגירה אחת, אחידה, שבה אזרחי צרפת ואזרחי ישראל נמדדים לפי אותם קריטריונים. מצד אחד זה ביטל את העדיפות שהייתה לאירופאים בשוק העבודה הבריטי; מצד שני, הסף עצמו הועלה בהדרגה בשנים האחרונות, גם בשכר וגם ברמת המקצוע הנדרשת. התוצאה: פחות מכשולי "תור", יותר דרישות מהותיות.
כדאי לקרוא גם: עבודה באוניות שייט: תפקידים, תנאים ואשרות · עבודה בגרמניה לישראלים: ויזת עבודה ומקצועות מבוקשים · עבודה בניו זילנד לישראלים: ויזת וורקינג הולידיי ותנאים
מערכת הניקוד של Skilled Worker Visa: 70 נקודות
המערכת נראית גמישה אבל היא פחות גמישה ממה שנדמה. מתוך 70 הנקודות, 50 הן חובה מוחלטת ואין עליהן תחליף, ו-20 בלבד "סחירות" בין מספר קריטריונים.
50 הנקודות שאין עליהן פשרה
- 20 נקודות: הצעת עבודה ממעסיק בעל רישיון ספונסרשיפ תקף.
- 20 נקודות: המשרה עומדת ברמת המקצועיות הנדרשת (בשנים האחרונות הסף הוחזר לרמת תואר ראשון, RQF 6, עבור מרבית המשרות).
- 10 נקודות: הוכחת אנגלית ברמה B1 לפחות, במבחן מאושר או בדרך אחרת מוכרת.
20 הנקודות הסחירות
כאן נכנס השכר. מי שעומד בסף השכר הכללי מקבל את 20 הנקודות ישירות. מי שלא, יכול לנסות להשלים אותן דרך "הנחות" מוגדרות: דוקטורט רלוונטי למשרה, משרה ברשימת מקצועות במחסור, או מועמדות של מי שנמצא בתחילת הקריירה בתחומו. חשוב להבין שההנחות האלה מצמצמות את סף השכר, אך לא מבטלות אותו.
סף השכר: המספר שמפיל בקשות
סף השכר הכללי קפץ באפריל 2024 לכ-38,700 ליש״ט בשנה, ובעדכונים שלאחר מכן הועלה שוב והוא נע סביב 41,000 ליש״ט ומעלה. כל המספרים האלה משתנים לפי עדכוני חוקי ההגירה, ולכן כדאי לאמת את הסף המדויק מול נתוני הרשות הבריטית לפני הגשה. שני כללים נוספים שחשוב לזכור:
- צריך לעמוד גם בסף הכללי וגם בשכר ה"הולם" (going rate) שנקבע לקוד המשרה הספציפי. הגבוה מביניהם הוא הקובע.
- השכר נמדד על בסיס שבוע עבודה תקני. העלאת היקף שעות כדי "להגיע למספר" אינה פתרון מוכר.
ספונסר מעסיק: בלי זה אין בקשה
אין אפשרות להגיש בקשה ל-Skilled Worker ולחפש עבודה בבריטניה אחר כך. התהליך מתחיל במעסיק שמנפיק Certificate of Sponsorship, מסמך דיגיטלי שמקושר לבקשה. בפרקטיקה זה אומר שהחיפוש צריך להתמקד בחברות שמופיעות ברשימת הספונסרים המאושרים, ושכדאי לשאול על כך בראיון במקום לגלות בסוף התהליך שהמעסיק מעולם לא הנפיק אשרה לעובד זר. העקרונות האלה חוזרים על עצמם בכל יעד, וריכזנו אותם במאמר על אשרת עבודה בחו״ל.
Youth Mobility Scheme: ישראלים אינם זכאים
זו הנקודה שמייבשת הרבה תוכניות. ה-Youth Mobility Scheme מאפשר לצעירים בגילי 18 עד 30 (ובמדינות מסוימות עד 35) לעבוד בבריטניה כשנתיים ללא ספונסר ובלי סף שכר. המסלול פתוח רק לאזרחי מדינות וטריטוריות שנמצאות בהסדר הדדי עם בריטניה, בהן אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, יפן, קוריאה הדרומית וטייוואן. ישראל אינה ברשימה הזו כרגע, ואין מסלול מקביל לישראלים. ויזת מבקר רגילה או אישור ETA אלקטרוני גם הם אינם מתירים עבודה, גם לא זמנית.
טבלת השוואה: מסלולים, תוקף ועלות משוערת
הסכומים להמחשה בלבד, באגרות בקשה בלבד (ללא היטל בריאות ועלויות נלוות), והם מתעדכנים מעת לעת:
| מסלול | למי מתאים | תוקף טיפוסי | אגרת בקשה משוערת | ספונסר |
|---|---|---|---|---|
| Skilled Worker | מי שיש בידיו הצעת עבודה מקצועית | עד 5 שנים, ניתן להארכה | כ-700 עד 1,600 ליש״ט | נדרש |
| Global Talent | הישגים מוכחים במחקר, טכנולוגיה, אמנות | עד 5 שנים | כ-650 עד 800 ליש״ט | לא נדרש (נדרש אישור גוף מעניק) |
| High Potential Individual | בוגרי אוניברסיטאות מובילות מרשימה קבועה | שנתיים (3 לבעלי דוקטורט) | כ-650 ליש״ט | לא נדרש |
| Graduate | מי שסיים לימודים בבריטניה בוויזת סטודנט | כ-18 חודשים עד שנתיים | כ-900 ליש״ט | לא נדרש |
| Innovator Founder | יזמות עם רעיון חדשני ומאושר | 3 שנים, ניתן להארכה | כ-1,250 ליש״ט ומעלה | נדרש אישור גוף מאשר |
| Seasonal Worker | עבודה חקלאית עונתית | עד 6 חודשים | כ-300 ליש״ט | נדרש |
| Youth Mobility Scheme | צעירים ממדינות מאושרות | כ-2 שנים | כ-300 ליש״ט | לא נדרש |
העלות האמיתית: מה שלא מופיע בכותרת
האגרה היא רק ההתחלה. למי שנכנס למסלול Skilled Worker כדאי לתקצב גם:
- היטל בריאות (IHS): סביב 1,035 ליש״ט לכל שנת אשרה, משולם מראש. מספר שנים מצטברות לאלפי ליש״ט.
- הוכחת אמצעים: לרוב כמה מאות ליש״ט בחשבון במשך 28 יום רצופים, אלא אם המעסיק מאשר כיסוי.
- מבחן אנגלית, תרגומים ואימותים: כמה מאות שקלים עד אלפים, תלוי במספר המסמכים.
- בני משפחה: כל נלווה משלם אגרה והיטל בריאות בנפרד. זהו הסעיף שמפתיע את רוב המשפחות.
איך נראה תהליך מסודר בפועל
לוח הזמנים הסביר: איתור מעסיק ספונסר, קבלת Certificate of Sponsorship, הגשה מקוונת, פגישה ביומטרית בישראל, והחלטה שלוקחת בדרך כלל כשלושה שבועות מחוץ לבריטניה (לעיתים יותר בעומסים, לעיתים פחות בשירות מזורז בתוספת תשלום). הדחיות שראיתי לא נבעו מ"חוסר התאמה" אלא מפרטים: קוד משרה שלא תאם את תיאור התפקיד, תאריכים לא עקביים בין המסמכים, או דרכון שתוקפו קצר מדי. כדאי לדעת שכל יעד עובד אחרת: ההיגיון מול השגרירות האמריקאית, למשל, שונה מאוד, כפי שמוסבר במאמר על ויזה לארה"ב, ESTA מול B1/B2.
שאלות נפוצות
אפשר להיכנס לבריטניה ולחפש עבודה על אישור ETA?
לא. אישור ETA או ויזת מבקר מתירים ביקור, פגישות עסקיות מסוימות וראיונות, אך לא עבודה בשכר. מי שמתחיל לעבוד במסגרת כזו מסתכן בגירוש ובסירוב עתידי לבקשות.
מה קורה אם מפסיקים לעבוד אצל הספונסר?
האשרה קשורה למעסיק המסוים. סיום עבודה מחייב מעבר למעסיק ספונסר אחר בבקשה חדשה, או יציאה מבריטניה בתוך פרק זמן קצר. זה אחד ההבדלים המשמעותיים בין מסלול ספונסר למסלול עצמאי.
כמה זמן צריך לחיות בבריטניה כדי לקבל מעמד קבע?
מסלול Skilled Worker נחשב מסלול שמוביל למעמד קבע לאחר תקופת שהייה מתמשכת, כאשר הכלל שהיה מקובל הוא חמש שנים. בשנים האחרונות נדונות הארכות של התקופה, ולכן כדאי לבדוק את הכלל התקף במועד ההגשה.
האם אזרחות אירופית נוספת עוזרת?
אחרי ברקזיט כבר לא באופן אוטומטי. דרכון אירופי אינו מקנה זכות עבודה בבריטניה, אלא אם קיים מעמד שנרשם במסגרת הסדר השהייה שלפני היציאה מהאיחוד.
אפשר להגיש בקשה בלי מבחן אנגלית?
לפעמים. בעלי תואר שנלמד באנגלית במוסד מוכר, או אזרחי מדינות שמוגדרות דוברות אנגלית, יכולים לעמוד בדרישה בדרכים אחרות. לישראלים ברוב המקרים יידרש מבחן מאושר ברמה B1 לפחות.
לסיכום
עבודה בבריטניה לישראלים אפשרית בהחלט, אבל היא עוברת כמעט תמיד דרך מעסיק בעל רישיון ספונסרשיפ, 70 נקודות ושכר שעומד בסף הכללי ובשכר ההולם למשרה. בהיעדר Youth Mobility Scheme לישראלים, מי שאין בידיו הצעת עבודה כדאי שיבחן מסלולי כישרון, בוגרי תואר או יזמות. הצעד הראשון המעשי: לבדוק אם המעסיק הפוטנציאלי מופיע כספונסר מאושר, ולאמת את סף השכר העדכני לפני שמתקדמים.
