ויזת דיגיטל נומאד באירופה מאפשרת למי שמחזיק אזרחות לא אירופית ועובד מרחוק אצל מעסיק או לקוחות מחוץ למדינת היעד לשהות שם באופן חוקי לתקופה של שנה עד שנתיים, ולרוב עם אפשרות הארכה. שש מדינות עיקריות מציעות מסלול כזה: פורטוגל, ספרד, קרואטיה, יוון, אסטוניה ואיטליה. ההבדל המרכזי ביניהן הוא רף ההכנסה החודשית הנדרש, שנע בין כ-2,500 יורו לכ-4,500 יורו.
התנאי הבסיסי לכל ויזת דיגיטל נומאד באירופה
לפני שנכנסים להבדלים, כדאי להבין שכל המסלולים האלה בנויים על אותם שני עמודים. הראשון: אזרחות שאינה אירופית. אזרחי האיחוד האירופי לא זקוקים לויזה כדי לעבוד ולהתגורר במדינה אחרת באיחוד, ולכן המסלול פשוט לא מיועד להם. לישראלים שמחזיקים גם דרכון אירופי אין צורך בהליך הזה בכלל.
כדאי לקרוא גם: עבודה באוניות שייט: תפקידים, תנאים ואשרות · עבודה בניו זילנד לישראלים: ויזת וורקינג הולידיי ותנאים · עבודה בדובאי ובאמירויות לישראלים: ויזת עבודה ותנאים
העמוד השני: הוכחת עבודה מרחוק אצל מעסיק או לקוחות זרים. המדינה המעניקה את הויזה רוצה לוודא שההכנסה מגיעה מחוץ לגבולותיה, ושהשהות לא מתחרה בשוק העבודה המקומי. בפועל זה אומר חוזה עבודה עם חברה הרשומה מחוץ למדינת היעד, או הוכחת פעילות עצמאית עם לקוחות זרים. מי שמחפש להשתלב דווקא בשוק העבודה המקומי נמצא במסלול אחר לגמרי, ועל כך אפשר לקרוא במדריך אשרות העבודה בחו״ל.
טבלת השוואה: המדינות, ההכנסה הנדרשת ומשך התוקף
הנתונים להלן הם הערכות, והם מתעדכנים כמעט כל שנה: רוב המדינות קושרות את הרף לשכר המינימום או לשכר הממוצע המקומי, כך שהסכום עולה עם עדכוני השכר. לפני הגשה חשוב לאמת את המספר המדויק באתר הקונסוליה הרלוונטית.
| מדינה | הכנסה חודשית מינימלית (משוער) | תוקף ראשוני | נקודה לתשומת לב |
|---|---|---|---|
| פורטוגל (D8) | כ-3,300-3,600 יורו | ויזה לשנה, ואז היתר שהייה דו שנתי | רף נגזר מכפולת שכר המינימום המקומי |
| ספרד | כ-2,600-2,900 יורו | שנה, בהארכות עד כ-3 שנים ויותר | אפשר להגיש גם מתוך ספרד בשהות חוקית |
| קרואטיה | כ-2,500-3,000 יורו | עד שנה | אין הארכה רצופה, נדרשת הפסקה לפני בקשה חדשה |
| יוון | כ-3,500 יורו נטו | ויזה לשנה, ואז היתר שהייה לשנתיים | הרף עולה עבור בן או בת זוג וילדים |
| אסטוניה | כ-4,000-4,500 יורו ברוטו | עד שנה | הרף הגבוה באירופה, בדיקה קפדנית של מקור ההכנסה |
| איטליה | כ-2,300-2,700 יורו (לפי רף שנתי) | שנה, ניתן לחידוש | נדרש ניסיון מוכח בעבודה מרחוק |
מה מבדיל בין המדינות בפועל
פורטוגל וספרד
שתי אלה הן המבוקשות ביותר, ולא רק בגלל האקלים. בשתיהן המסלול מוביל להיתר שהייה שניתן לחדש לכמה שנים, מה שהופך אותן רלוונטיות למי שחושב על תקופה ארוכה ולא על שנה אחת. בספרד הרף נמוך יותר, אבל הדרישות הביטוחיות והמיסויות מפורטות מאוד. בפורטוגל התהליך מתפרס לעתים על חודשים, בין הוצאת הויזה בקונסוליה לבין הנפקת היתר השהייה במקום.
יוון, קרואטיה ואיטליה
קרואטיה מציעה את המסלול הפשוט יחסית, אבל בלי המשכיות: אחרי שנה נדרשת הפסקה לפני בקשה חדשה. יוון דורשת הכנסה גבוהה יחסית אך מציעה מסלול דו שנתי אחרי השנה הראשונה. איטליה נכנסה לתחום מאוחר יותר, והיישום שלה משתנה בין קונסוליות, כך שכדאי לבדוק מה נדרש בדיוק בקונסוליה שאליה מגישים.
אסטוניה
אסטוניה הייתה מהראשונות להציע ויזת דיגיטל נומאד, והיא עדיין נוחה מבחינה דיגיטלית, אבל הרף שלה הוא הגבוה בקבוצה והוא מחושב ברוטו. מי שעומד בו מקבל תהליך מסודר ושקוף. חשוב לא לבלבל בין הויזה הזו לבין e-Residency, שהיא כלי לניהול חברה ולא אשרת שהייה.
המסמכים שצריך להכין
- דרכון ישראלי בתוקף, לרוב עם לפחות שישה חודשי תוקף מעבר לתקופה המבוקשת
- חוזה עבודה מרחוק או הסכמי התקשרות עם לקוחות מחוץ למדינת היעד
- תדפיסי בנק של שלושה עד שישה חודשים ואישורי הכנסה או שומות
- ביטוח רפואי בתוקף למדינת היעד לכל תקופת השהייה
- הוכחת כתובת מגורים או חוזה שכירות במדינת היעד
- תעודת יושר מהמשטרה, לרוב מתורגמת ועם חותמת אפוסטיל
האפוסטיל והתרגום הנוטריוני הם החלק שגורם לרוב העיכובים. כדאי להתחיל מהם ולא מהטיסה.
עלויות משוערות
האגרה הקונסולרית נעה בדרך כלל בין כ-75 ל-200 יורו, ולעתים נוספת אגרה שנייה בהנפקת היתר השהייה במדינה. מעבר לכך יש להביא בחשבון תעודת יושר ואפוסטיל, תרגומים נוטריוניים, ביטוח רפואי לשנה וטיסה לקונסוליה אם נדרשת הגשה פיזית. סכום ריאלי להתכונן אליו, כולל כל הנלווים, הוא כמה מאות עד אלף יורו בודדים לאדם. המספרים משתנים לפי מדינה ולפי שנה.
מיסוי ושאלת 90/180
ויזת דיגיטל נומאד מוציאה את השהות מתוך מגבלת 90 ימים מתוך 180 של שנגן, כלומר אפשר לשהות ברצף מעל התקרה הזו במדינה המעניקה. היא אינה הופכת את יתר מדינות שנגן לפתוחות לשהות בלתי מוגבלת, והנסיעות ביניהן עדיין מחושבות בנפרד.
הנקודה השנייה היא מיסוי. שהות של יותר מ-183 ימים בשנה עשויה להפוך את מדינת היעד לתושבות המיסוי, גם אם ההכנסה משולמת מישראל. חלק מהמדינות מציעות הסדרי מיסוי מיוחדים לעולים חדשים לתחום, אך זה לא אוטומטי. כדאי להתייעץ עם יועץ מיסוי לפני ההגשה ולא אחרי.
טעויות שחוזרות בבקשות
- הצגת הכנסה ברוטו במקום נטו, או להפך, בהתאם לנוסח הדרישה
- חוזה עבודה בלי תאריכים ובלי ציון מפורש של עבודה מרחוק
- ביטוח רפואי שמכסה רק נסיעה קצרה ולא שהות ממושכת
- תעודת יושר ללא אפוסטיל או בתוקף שפג עד מועד התור
- הגשה בקונסוליה הלא נכונה לפי מקום המגורים בישראל
שאלות נפוצות
האם אפשר לעבוד אצל מעסיק ישראלי?
כן, זה בדיוק המקרה הטיפוסי. התנאי הוא שהמעסיק או הלקוחות רשומים מחוץ למדינת היעד. חוזה עם חברה ישראלית עונה על הדרישה, בתנאי שהוא מציין במפורש עבודה מרחוק ושכר קבוע.
האם בן או בת זוג וילדים יכולים להתלוות?
ברוב המדינות כן, במסגרת בקשה נלווית. במקרה כזה רף ההכנסה עולה, לרוב בתוספת של עשרות אחוזים עבור מבוגר נוסף ואחוזים בודדים עד עשרות עבור כל ילד. הסכומים משתנים בין מדינות.
האם הויזה מובילה לאזרחות?
לא ישירות. במדינות שבהן הויזה הופכת להיתר שהייה מתחדש, כמו פורטוגל וספרד, השנים עשויות להיחשב לצורך בקשת תושבות קבע בהמשך. במדינות עם ויזה חד שנתית בלבד זה פחות רלוונטי.
כמה זמן לוקח התהליך?
מהגשת הבקשה ועד קבלת הויזה מדובר בדרך כלל בכמה שבועות עד שלושה חודשים, תלוי בעומס בקונסוליה ובשלמות המסמכים. איסוף האפוסטיל והתרגומים עשוי להוסיף כמה שבועות לפני כן.
האם זה משפיע על ויזות למדינות אחרות?
שהות ממושכת וחוקית באירופה בדרך כלל אינה פוגעת בבקשות אחרות, ולעתים אף מחזקת אותן. למי שמתכנן במקביל נסיעה לארצות הברית, כדאי להכיר את ההבדלים בין ESTA ו-B1/B2.
לסיכום
הבחירה בין המדינות היא בעיקר שאלה של הכנסה מול אופק זמן. מי שעומד ברף של כ-2,600 עד 3,000 יורו ימצא את ספרד, קרואטיה ואיטליה נגישות יותר. מי שמרוויח מעל 3,500 יורו יכול לשקול גם את יוון ופורטוגל, ואת אסטוניה מעל 4,000. מי שחושב על יותר משנה אחת כדאי שיתמקד במדינות שבהן הויזה הופכת להיתר שהייה מתחדש. בכל מקרה, הרפים מתעדכנים ולכן שווה לאמת את המספר המדויק מול הקונסוליה סמוך למועד ההגשה.
